פלאפון תקשורת בע"מ נ' זמור

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתה של המבקשת, הגב' נטלי זמור, כי אתיר לה להתנגד לתביעה בסכום קצוב שהוגשה כנגדה על ידי המשיבה, חב' פלאפון תקשורת בע"מ, בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק מס' 01-51719-49-1.

בכתב התביעה טוענת המשיבה כי הינה חברה הרשומה בישראל, העוסקת ביו היתר בשיווק, מכירה והתקנה של מכשירי רדיו–טלפון (פלא-פון) ובמתן שרותי רדיו - טלפון סלולריים למנויים

המשתמשים במכשירי פלא-פון.

על פי כתב התביעה, התקשרה המבקשת עם המשיבה בהסכם לצורך קבלת שירותי רדיו- טלפון סלולריים כאמור.

עוד נטען בכתב התביעה כי בשל ביטול הוראת הקבע ו/או בגין מצב החשבון, לא כובדה הוראת חיוב שנתנה המבקשת לבנק בו מתנהל חשבונה, ולפיכך לא נפרעו החשבונות הבאים: 17,968 ₪ בגין השימוש במכשירים ו- 3,281 ₪ בגין רכישת הציוד.

לכתב התביעה צורפו הסכמים ונספחים שונים שנחתמו בין המשיבה למבקשת.

בתצהיר הנספח להתנגדותה טוענת המבקשת כי היא נשואה ואם ל 5- ילדים, עולה חדשה מצרפת.

לטענתה, ביום 12.03.07 עבדה בחברת אליאם באשדוד, ולמקום עבודתה הגיעה נציגה בשם "מורן" מטעם המשיבה והציעה למבקשת ולכל העובדות עימה חוזה התקשרות.

נציגת המשיבה, לטענת המבקשת, החתימה אותה על התחייבות ל- 3 שנים כנגד תשלום חודשי בסך 720 ₪ כולל מע"מ, הכוללת 6 מכשירים, 250 דקות זמן אויר לכל הרשתות, וכמו כן 200 דקות זמן אויר לשיחות ברשת פלאפון בין בני המשפחה.

המבקשת טענה כי היא עולה חדשה מצרפת, אינה יודעת לקרוא עברית, ולא הוסבר לי על מה היא

חותמת, כלשונה.

לטענתה, נאמר לה לחתום על ההסכם, מבלי ליתן לה הסבר מלא על כל סעיפי ההסכם, ומבלי להסביר לה את תוכנו, והאם קיים קנס יציאה באם תבקש להשתחרר מהחוזה בטרם עת.

עוד טוענת המבקשת, כי כעבור מס' חודשים, הופתעה לגלות כי החיובים בחשבונה "טיפסו", כלשונה, מעל ל- 720 ש"ח לחודש, זאת למרות שמורן, נציגת המשיבה, הסבירה למבקשת כי החבילה כוללת חיבור לאינטרנט ולטלוויזיה.

כך לדוגמא, טוענת המבקשת, כי חוייבה בחיובים חודשיים של מעל ל- 720 ש"ח וזאת בכל פעם שצרכה תוכן טלוויזיוני מסויים.

לטענתה, לא הוסבר לה על ידי נציגת המשיבה כי התכנים הם בתשלום נוסף ונפרד מן החבילה אותה רכשה.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי ביקשה לבטל את החיובים עבור התכנים הנוספים ורק לאחר מאבק משפטי ממושך, כלשונה, בעזרת חברתה של המבקשת, עורכת דין מצרפת, הסכימה המשיבה לבטל את החיובים הנוגעים לתכנים הטלוויזיוניים.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי מכשירי הטלפון שנמסרו לה על חתימת ההסכם לא עבדו כראוי ותלונותיה נפלו על אוזניים ערלות.

המבקשת טענה כי אין עליה לשלם קנס יציאה בסך 10,800 ₪, כטענת המשיבה, וזאת מאחר והתחייבותיה ל- 3 שנים, על פי ההסכם, הסתיימה בחודש מרץ 2010.